פטנטים

פטנט הוא מסמך רשמי המעניק לבעלים  של אמצאה חדשה (מוצר חדשני, טכניקה או תהליך, קומפוזיציה של חומר או כל שיפור חדש ויעיל אחר) מונופול על השימוש בה.  להשגת פטנט על בעל הפטנט להגיש בקשת פטנט לרשות הפטנטים ולהתדיין עם הרשות עד השגת הפטנט.

מערכת הפטנטים נועדה לעודד ולהגן ולקדם חדשנות וצמיחה כלכלית. רישום פטנט נותן לממציא הרעיון או לחברה המסחרית  את האפשרות לנצל במלואו את הפוטנציאל המסחרי של ההמצאה.

על מנת שהאמצאה תיחשב ככשירה לרישום פטנט, היא צריכה לעמוד ב-2 תנאים חשובים:

חדשנות – האמצאה לא התפרסמה בישראל או בחו"ל בטרם הגשת הבקשה.

התקדמות המצאתית – האמצאה איננה נתפסת כמובן מאליו לבעל מקצוע בעל ידע והבנה בתחום.

על מנת לרשום פטנט, יש תחילה להגיש בקשה לפטנט, ולספק מידע טכני על האמצאה. הבקשה שמוגשת לרשם הפטנטים מכילה תיאור של התחום בו הומצאה האמצאה, תקציר, תיאור מפורט של האמצאה, תביעות ושרטוטים. בעת עריכת הבקשה, עורך הפטנטים משתמש בשפה טכנית מקצועית, בהתאם לדרישות קונקרטיות. הבקשה נבחנת בהתאם לפרמטרים ספציפיים בכל מדינה, ובאם היא נמצאת לכשירה לרישום – הפטנט נרשם.

הפטנט הרשום  מעניק לממציא הרעיון או לחברה המסחרית זכות חוקית למנוע מהמתחרים העתקה של חידושים טכניים ו/או לעשות שימוש באמצאתו. פטנט מקנה זכות קניינית לזמן קצוב (20 שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט ברוב המקרים), והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט.